🍼 למה צריך כיסא הנקה ציבורי?

כיסא הנקה ציבורי אינו רק פתרון עיצובי – אלא תשתית חיונית להנגשת ההורות, קידום בריאות הציבור ויצירת מרחב עירוני שוויוני ומכיל.
נשים רבות מדווחות על תחושת אי-נוחות להניק בפומבי – בעיקר בשל היעדר מרחבים מותאמים בפארקים, קניונים ומרחבים ציבוריים.
כיסא דפנה נועד לגשר על הפער הזה: להציע מרחב אינטימי ומכבד, שמאפשר הנקה בשקט, בצניעות ובנוחות – מבלי לנתק את האם מהסביבה.
הפיתוח מבוסס על עשרות תצפיות שטח, שיחות עם אמהות מניקות וניתוח של חסמים קיימים.

עיצוב שנולד מהגוף – ומתאים לרחוב

מבנה הכיסא עגול, מהדהד את הרחם – חלל מגונן, רך ובטוח.
המשענת הקמורה נמשכת לצדדים ככנפיים פתוחות, ויוצרת תחושת חיבוק, מבלי לנתק מהסביבה.
השפה הצורנית הפשוטה משתלבת בקלות במרחב הציבורי, אך נשענת על הבנה עמוקה של גוף, תנועה ורגש.

פונקציונליות מדויקת – עד לאחרון הפרטים

המשענות הרחבות מאפשרות הנחה נוחה של טלפון, בקבוק או מוצץ.
הגבהים, הזוויות והחומרים נבחרו מתוך ראייה הוליסטית של חוויית ההנקה בשטח – לא כאסתטיקה בלבד, אלא כפתרון מלא, שנגיש לכל אם.

🔬 מה המחקר מגלה על הנקה במרחב הציבורי? חלב אם הוא המזון האידיאלי לתינוקות, המספק הגנה משמעותית מפני זיהומים, מפחית סיכון למחלות כרוניות ומקדם התפתחות נוירולוגית ¹-⁶. עבור האם, הנקה מגינה מפני סרטן השד והשחלות ומפחיתה סיכון ליתר לחץ דם וסוכרת סוג 2 ¹-⁶. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ו־UNICEF ממליצים על הנקה מלאה עד גיל חצי שנה והמשכה עד שנתיים ואף יותר ⁷, ו־AAP מגדירה הנקה כהכרח בריאותי-ציבורי הדורש תמיכה בכל סביבה ⁸. למרות ההמלצות, רק כ־48% מהתינוקות בעולם יונקים הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ⁹. חסמים מרכזיים כוללים סטיגמה, מבוכה ופחד מתגובות שליליות ¹⁰-¹¹, וכן היעדר ריהוט מתאים ופרטיות הולמת ¹². מדינות רבות מגנות חוקית על הנקה בפומבי (ארה״ב, בריטניה, ספרד, גרמניה, קנדה, אוסטרליה) ¹³-¹⁶, אך בישראל עדיין אין תוכנית ממשלתית כוללת ¹⁷. אי-הנקה מוערכת כהפסד של כ־0.7% מהתמ״ג העולמי עקב עלויות רפואיות ואובדן פרודוקטיביות; בארה״ב בלבד מדובר במיליארדי דולרים. עידוד הנקה עשוי למנוע מאות אלפי מקרי מוות של ילדים ועשרות אלפי מקרי מוות אימהות בכל שנה ¹⁸-²⁰. המלצות תכנון למרחבים תומכי הנקה כוללות כורסאות ארגונומיות עם הדום ותמיכה לגב ולידיים, פרטיות חלקית (למשל, הצללה או מחיצה נמוכה), אזור נעים ונגיש בשטח של כ־4 מ״ר עם תאורה, אוורור, שקע חשמל ומשטח החתלה, וכן שילוט תומך ומתקנים נלווים כמו כיור או אזור למלווה ²¹. פתרונות כמו כיסא דפנה מאפשרים לעבור מהמלצות על הנקה – למרחבים שתומכים בה בפועל. עיר שמציבה כיסא הנקה – לא רק עומדת בהמלצות הבריאות, אלא מכבדת אימהות ומובילה שינוי.

📖 לצד המחקר הרפואי והחברתי, להנקה יש גם עומק תרבותי ורוחני – במיוחד במסורת היהדות.
🕊 ההיבט הרוחני וההלכתי של ההנקה 🌿 ערך נשגב במסורת היהדות ההנקה נתפסת במסורת היהדות כמעשה בעל ערך נשגב – לא רק פיזיולוגי, אלא גם רוחני ונפשי. הנביא ישעיהו והמשורר דוד המלך מדמים את אהבת ה' לישראל לאם המניקה את תינוקה (ישעיהו מט, טו; תהלים כב, י)²² – דימוי המדגיש נתינה טוטאלית, אינטימיות והזנה מתמשכת. ✨ השפעה רוחנית וטהרת הנפש חז"ל מלמדים שהנקה משפיעה על טהרת הנפש²³: במסכת סוטה נאמר שמשה רבנו סירב לינוק ממצריות כדי לשמור על קדושת פיו²³. דם האם “הנעכר ונעשה חלב”²⁴ מבטא העברת “תמצית הנפש” מן האם אל הילד. חלב האם נמשל גם לדברי תורה – שניהם מזינים ומפתחים חכמה וחיים²⁵. רש״י ורמב״ן מדגישים כי טהרת מזונה של האם מקרינה על קדושת החלב ועל נפש התינוק²⁶. הקבלה מתארת את ההנקה כהעברת שפע רוחני וחסד²⁷, והשל״ה הקדוש ממליץ לאם לשמור על מחשבות חיוביות שעה שהיא מניקה²⁷. 🕊 הנקה – חובה, מצווה וצניעות ההלכה רואה בהנקה חובה טבעית ומהותית: בשולחן-ערוך (אבן-העזר, פ״ב) נאמר שניתן לכפות אישה להניק עד גיל שנתיים²⁸, וחכמים עודדו המשך הנקה מעבר לכך, כמעשה חסד ומצווה²⁸. בנושא הצניעות חלוקות הדעות: • הזרם החרדי דורש הנקה בפרטיות או בכיסוי מלא²⁹. • הזרם הדתי-לאומי מתיר הנקה בציבור בכיסוי מתון וישיבה בצד³⁰. • הרב בן ציון מוצפי מציג קו מאוזן: מעודד הנקה רציפה עד גמילה טבעית ומתיר הנקה בפומבי בתנאי כיסוי מוחלט³¹. 🪑 מרחב תומך – מצווה בכבוד מרחבים ציבוריים ידידותיים ומכבדים – עם אפשרות לפרטיות וכיסוי – מאפשרים לאימהות לקיים את מצוות ההנקה בבטחה, בכבוד, ועל-פי עקרונות ההלכה.

רשימת מקורות

    {# Reset padding/margin for ol, list-style-position inside for tighter numbers #}
  1. WHO, UNICEF. Joint statement on World Breastfeeding Week 2023. Geneva: WHO/UNICEF; 2023.
  2. Meek JY, Noble L; Section on Breastfeeding. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022;150(1):e2022057988.
  3. Victora CG, Bahl R, Barros AJD, et al. Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet. 2016;387(10017):475–490.
  4. Rollins NC, Bhandari N, Hajeebhoy N, et al. Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet. 2016;387(10017):491–504.
  5. Walters DD, Phan LTH, Mathisen R. The cost of not breastfeeding: global results from a new tool. Health Policy Plan. 2019;34(6):407–417. doi:10.1093/heapol/czz050
  6. Bartick MC, Schwarz EB, Green BD, et al. Suboptimal breastfeeding in the United States: maternal and pediatric health outcomes and costs. Matern Child Nutr. 2017;13(1):e12366. doi:10.1111/mcn.12366
  7. Hauck YL, Graham-Smith C, McCarthy R, et al. Breastfeeding in public: who sets the rules? Midwifery. 2020;81:102574. doi:10.1016/j.midw.2019.102574
  8. U.S. Department of Health and Human Services. The Surgeon General’s Call to Action to Support Breastfeeding. Washington, DC: Office of the Surgeon General; 2011.
  9. National Conference of State Legislatures (NCSL). Breastfeeding State Laws. Updated Aug 26, 2021. Available from: https://www.ncsl.org/health/breastfeeding-state-laws
  10. Boundy EO, Nelson JM, Li R. Public belief in the maternal health benefits of breastfeeding — United States, 2018 and 2021. Prev Chronic Dis. 2023;20:E18. doi:10.5888/pcd20.230010
  11. IBFAN. Report on the situation of infant and young child feeding in Israel. Submission to CEDAW Pre-session; 2017.
  12. Yeşildere Sağlam H, Aktaş Reyhan F, Dağlı E. What should a breastfeeding place in public spaces be like? A qualitative study on women’s experiences. HERD. 2024;17(3):97–110. doi:10.1177/19375867241237508
  13. Komodiki E, Kontogeorgou A, Papastavrou M, et al. Breastfeeding in public: a global review of different attitudes towards it. J Pediatr Neonatal Care. 2014;1(00040). doi:10.15406/jpnc.2014.01.00040
  14. Meng X, Daly A, Pollard CM, Binns CW. Community attitudes toward breastfeeding in public places among Western Australia adults, 1995–2009. J Hum Lact. 2013;29(2):183–189. doi:10.1111/mcn.13407
  15. Grant A, Pell B, et al. Views and experiences of breastfeeding in public: a qualitative systematic review. Matern Child Nutr. 2022;18(4):e13407. doi:10.1111/mcn.13407
  16. Australia. Sex Discrimination Amendment (Breastfeeding) Act 2011 (Cth). Commonwealth of Australia; 2011. Available from: https://www.legislation.gov.au/Details/C2011A00184
  17. ישראל. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף הזכות לפרטיות (אין איסור ספציפי על הנקה בפומבי); אין תכנית לאומית רשמית להתקנת מרחבי הנקה ציבוריים.
  18. Oberrauch M, et al. Environmental design guidelines for public breastfeeding spaces. Appl Ergon. 2018;67:220–228. doi:10.1016/j.apergo.2017.10.005
  19. U.S. Access Board. Architectural Barriers Act Accessibility Standards: scoping and technical requirements for medical care facilities. Washington, DC; 2018.
  20. Facility Guidelines Institute. Guidelines for Design and Construction of Hospitals; 2022.
  21. World Public Health Nutrition Association. Position paper on breastfeeding-friendly environments; 2021.

מקורות יהדות והרחבות

22. הרחבה על "ערכה הרוחני של ההנקה במקורות היהדות":
בתורה ובנביאים: הנביא ישעיהו מ״ט, ט״ו – "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ?"; תהלים כ״ב, י׳ – "כִּי אַתָּה גֹחִי מִבֶּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי" – הנביא משווה את אהבת ה' לעם ישראל לאם המניקה את תינוקה, ומדגיש שאם כמעט ואינה שוכחת את תינוקה היונק מפני הקשר הנפשי העמוק. דוד המלך מתאר שבטחונו בה' התחיל עוד בהיותו תינוק על שדי אמו, וחז״ל למדו מכך שאפילו בשלב היניקה התינוק קולט אמונה וביטחון.

23. הרחבה על "הנקה משפיעה על טהרת הנפש והתפתחות רוחנית":
בתלמוד: תלמוד בבלי, סוטה י״ב ע״ב – מסופר על משה רבנו כתינוק, שסירב לינוק מחלב המצריות שאינן יהודיות. הסיבה הניתנת היא שפיו של משה עתיד היה לדבר עם השכינה (עם ה'), ואינו ראוי שיטעם דבר טמא. חז״ל מלמדים כאן שהיניקה משפיעה על טהרת הנפש וההתפתחות הרוחנית: חלב ממקור טהור וקדוש תורם לקדושת התינוק וחכמתו, ואילו חלב ממקור לא-טהור עלול לפגוע בכך.

24. הרחבה על "דם האם ההופך לחלב":
בתלמוד: תלמוד בבלי, נידה ט׳ ע״א – “דם נעכר ונעשה חלב.” – חז״ל מציינים שקיים תהליך טבעי שבו דם האם הופך לחלב אם בשעת ההנקה. מבחינה רוחנית למדו מכך פרשני הקבלה שכשם שהדם נושא את הנפש (״כי הדם הוא הנפש״ – ויקרא י"ז, י"א), כך החלב הנוצר ממנו נושא את מהותה הנפשית והתכונות הרוחניות של האם אל התינוק. במילים אחרות: דרך חלב האם התינוק יונק לא רק חומרים גשמיים המזינים את גופו, אלא גם מעין "תמצית הנפש" של האם, דבר התורם להתפתחותו הרוחנית ולטהרת נפשו בהתאם למדרגתה הרוחנית של האם.
מדרש חז״ל: תינוקות שאמרו שירה – חכמינו דרשו על הפסוק “מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז” (תהלים ח', ג) שאפילו תינוקות יונקים הכירו בניסי ה' בקריעת ים סוף. במדרש מתואר שבעת שעם ישראל אמר את שירת הים, אפילו התינוקות שעל שדי אמותיהם הצביעו באצבעותיהם ואמרו: “זה א־לי ואַנְוֵהוּ”. מדרש פלאי זה מדגיש את טוהר הנשמה של תינוק יונק – בזכות תמימותם וטהרת מזונם (מחלב אמם הכשרה והמאמינה) יכלו אף עוללים לחוות התגלות רוחנית. מתוך כך ניתן ללמוד שההנקה בסביבה של אמונה וקדושה יכולה ליצור אצל התינוק פתיחות מיוחדת לקדושה וחיבור לא־לוהים אפילו בגיל הרך ביותר.

25. הרחבה על "חלב האם נמשל לדברי תורה":
מדרש שיר השירים רבה (ד׳, י״א) – “דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ” – במדרש זה נאמר שדברי תורה נמשלו לחלב ודבש. חלב מוזכר כסמל להשפעה מיטיבה ומזינה: “מה חלב מזין את התינוק ומגדל את גופו וחכמתו, כך דברי תורה מזינים את הנשמה ומגדילים חכמתה.” ההשוואה בין חלב האם לתורת ה' רומזת שיש בחלב סגולה של הענקת חכמה וחיים. כשם שהתינוק גדל ומתפתח הודות לחלב אמו, כך האדם גדל בחכמתו הודות ליניקת דברי תורה. אמנם זהו משל, אך הוא מבוסס על ההנחה שחלב האם מטפח ומפתח את התינוק אף מבחינה שכלית ורוחנית.

26. הרחבה על "פרשנים כמו רש"י ורמב"ן הדגישו את השפעת טהרת המזון והאם":
רש״י על שמות ב׳, ז׳ – “מינקת מן העבריות – משל למדו שהחזירוהו למשה על מצריות הרבה לינק ולא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה.” בפירושו לתורה מביא רש"י את מדרש חז"ל על משה, המדגיש במפורש את ערכה הרוחני של ההנקה: משה לא רצה לינוק מאישה מצרית (נכריה) כי החלב הזר אינו ראוי לפה קדוש שידבר עם ה'. בכך רש"י מאשש שהתינוק קולט דרך ההנקה את טהרת המאכילתו; חלב אם עברייה יראית־שמים תרם לקדושתו ולחכמתו של משה.
רמב״ן על ויקרא י״א – הרמב״ן (רבי משה בן נחמן, מן הראשונים) מסביר שטעם איסורי אכילת בעלי חיים טמאים הוא שהם מטמאים את הנפש: “המזונות האסורים מולידים באדם עביות וגסות בנפש המשכלת”. לדבריו, אכילת דבר טמא מקלקלת את טוהר הנפש ומשרישה תכונות רעות. מתוך עיקרון זה מובן שגם חלב האם, שנוצר מהמזון שהיא אוכלת, ישפיע על התינוק: אם המזון טהור וכשר – החלב יהיה נקי וטהור וישרה בתינוק קדושה וחכמה; אך חלילה אם המזון היה טמא – עלולה להיות השפעה שלילית המטמטמת את לבו של הרך הנולד. בפירוש הרמב״ן משתמע אפוא הערך הרוחני של ההנקה בתנאים של כשרות וקדושה.

27. הרחבה על "ספר הזוהר והשל"ה הקדוש מרחיבים על ההנקה כהעברת שפע רוחני":
הזוהר הקדוש – שפע רוחני כדימוי להנקה – הקבלה משתמשת רבות במשלים מעולם ההנקה כדי לתאר השפעות רוחניות. בזוהר מתוארת הספירה בינה כ"אם עליונה" המניקה את שאר הספירות (הנשמות והעולמות) בחלב רוחני של חכמה וחסד. למשל, נאמר שם שכמו שאם רחומה מניקה את תינוקה ומעבירה לו חיות ואהבה דרך חלב לבן וטהור, כך השכינה מזינה את נשמות ישראל בשפע אלוקי המתואר כחלב. דימויים אלו מלמדים שעל פי הקבלה חלב (בהיותו לבן – צבע המסמל חסד ורחמים) מגלם השפעה של חסד וחכמה. כלומר, פעולת ההנקה משקפת העברת שפע רוחני טהור מהאם לילד – דבר המטהר את נפשו של היונק ומחבר אותו בקשר עמוק לשורשו הרוחני.
השל״ה הקדוש – הנהגות לאם המניקה – רבי ישעיה הלוי הורוויץ (מחבר שני לוחות הברית, מן המקובלים הגדולים) מדגיש בכתביו את חובת הקדושה אצל האם בזמן ההנקה. הוא כותב שעל האם להיזהר במיוחד במחשבותיה ובמעשיה בתקופת ההנקה, משום שחלב האם הוא תמצית דמה ונפשה והוא משפיע על התינוק בהתאם. השל"ה מבאר שכאשר האם מניקה בקדושה ובטהרה, החלב נעשה כלי להעברת נפש טהורה ומידות טובות אל הרך הנולד. בכך הילד זוכה לינוק יחד עם החלב גם קדושה, טהרת המידות וייסוד חיי חכמה. לעומת זאת, חלילה, אם האם שרויה בכעסים או בנפילות רוחניות, השפעתן עלולות לעבור דרך החלב אל נפש התינוק. הדרכתו זו של השל"ה מבוססת על עקרונות קבליים של אחדות הגוף והנפש, ומחזקת את הרעיון שההנקה איננה רק תהליך פיזיולוגי אלא גם עבודה רוחנית שבה נוצרת זיקה עמוקה בין נשמת האם לנשמת ילדה.

28. הרחבה על "חשיבות ההנקה ביהדות – מקורות ופסיקה קלאסית":
חז"ל והפוסקים: ראו בהנקה חלק טבעי ומהותי באמהוּת. בגמרא נקבע כלל ביולוגי ש"כל המוליד – מניק" – כלומר, יצורים שמולידים גם מיניקים את צאצאיהם. ההלכה אף מחייבת בדרך כלל אם יהודייה להניק את תינוקה בחודשי חייו הראשונים, לטובת בריאותו והתפתחותו. בשולחן ערוך נפסק שאם אשה נדרה לא להניק את בנה, כופין אותה להניקו עד גיל עשרים וארבעה חודשים, בין אם התינוק בן או בת. חיוב זה נובע מההנחה שהתינוק זקוק לחלב אימו בתקופה זו. אמנם אם היו לה אמצעים (למשל מינקת אחרת או "שפחות" כפי שמופיע בהלכה) ייתכן שאינה מחויבת בפועל – אך אידיאלית ההנקה נתפסת כברירת מחדל רצויה עבור הרך הנולד.
היתר הנקה מעבר לגיל שנתיים: חז"ל התירו להמשיך בהנקה גם מעבר לגיל שנתיים כאשר יש צורך בכך. לפי ההלכה, מותר לאם להניק עד גיל ארבע או חמש במקרים חריגים, אף שאין זו חובה אחרי גיל שנתיים. ההנקה נתפסת כמעשה חיובי וראוי הן לבריאות התינוק והן לקשר אם ילד, ולא כפגיעה בצניעות. רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי" כתב שבזמן ההנקה, כאשר דרך האישה לחשוף את שדה לצורך תינוקה, אין השד נחשב "ערווה" לעניין אמירת דברי תורה – חשיפה זו שונה מחשיפה למטרות אחרות.
מעשה ההנקה כמצווה: מעשה ההנקה נתפס ביהדות כמצווה וכחסד טבעי של האם. במקורות אגדה מסופר כי שרה אמנו הניקה לא רק את יצחק בנה אלא גם תינוקות אחרים, לפרסם את הנס שאירע לה. כך מודגש שאין קלון בעצם ההנקה; להפך – היא ברכה. הרב יצחק בן יוסף מסכם: "להניק זו מצווה גדולה" – ביטוי לדאגת האם לרווחת תינוקה.

29. הרחבה על "הנקה וצניעות – עיקרי ההלכה":
במקורות קלאסיים: ההלכה מבחינה בין עצם חובת ההנקה, הנתפסת כחיובית, לבין אופן ומקום ההנקה שעליהם חלים כללי צניעות. במשנה ובגמרא הוזכרה דעת רבי מאיר שראתה בהנקה גלויה בשוק מעשה פריצות; אך הרמב"ם והשולחן ערוך לא פסקו כך למעשה, ולכן אין חיוב לגרש אישה שמניקה בציבור. עם זאת, חז"ל הדגישו את הצורך בכיסוי הגוף, בייחוד באזור החזה, בעת נוכחות אחרים.

30. הרחבה על "פסיקת פוסקים בני זמננו - הזרם החרדי":
הפוסקים: הרב יוסף שלום אלישיב והרב פסח אליהו פאלק מחמירים ודורשים שלא להניק בפני גברים זרים, אף אם המקום מכוסה. הנשים מתבקשות להניק בחדר נפרד או בכיסוי מלא. רבני בית הוראה חיזקו גישה זו וקבעו כי יש לתכנן מראש פתרונות, ואף להשתמש בבקבוק בשעת צורך.

31. הרחבה על "פסיקת פוסקים בני זמננו - הזרם הדתי לאומי":
הפוסקים: הרב שלמה אבינר, הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור מתירים להניק בציבור תוך שמירה על צניעות סבירה: ישיבה בצד, שימוש בסינר הנקה או שמיכה, והעדפת מקומות פחות הומים. לדבריהם אין איסור עצמי בהנקה בציבור, משום שמדובר בצורך בסיסי של התינוק.

32. הרחבה על "עמדת הרב בן ציון מוצפי – איזון בין חובת ההנקה לצניעות":
המלצות הרב: "הנקה לא מפסיקים. הוא יחכים כשיגדל ככל שתוסיפי להניק". הרב מעודד להניק לפחות עד גיל שנתיים ואף ממליץ לקרוא תהלים בזמן ההנקה: "תני לו כ"ד חודשים חלב – זה טוב בשבילו הן רוחנית הן בריאותית". "מותר להמשיך עד שייגמל". הרב אינו מציב גבול קשיח, אלא מאפשר לאם להמשיך כל עוד הילד זקוק לכך. "הלכתית – כשנעשה בצניעות מוחלטת אין איסור". כל עוד האם משתמשת בשמיכה, סינר או כיסוי אחר, מותר לה להניק באוטובוס, בפארק או בכל מקום ציבורי. בתוך הבית, אף בנוכחות ילדים בני הבנה, עליו להקפיד על כיסוי: "מותר מכוסה, ומותר".
מקור: אתר "דורש ציון".